רוצה לא רוצה- רוצה לא רוצה…..
עם השאלה הזאת התחבטה רינת החל מיום הולדתה ה- 35.
רינת זכרה היטב מתי עלתה השאלה בפעם הראשונה : בדיוק ביום הולדתה כשחזרו מבילוי לילי עם החברות. חשבה על התוכניות שלה קדימה לשנה הבאה. נושא האימהות תמיד היה ברקע אבל הפעם כבר הרגישה שמפחדת לפספס.
רינת הגיע אלי מכוונת מטרה בתוך טיפולי פוריות , קצת אחרי יום הולדתה הארבעים. לאחר סדרת IUI ולאחריה כמה IVF רינת הרגישה מותשת ועייפה כי נושא טיפולי פוריות השתלט על חייה.
עשינו פסק זמן של כחודשיים בהם רינת עשתה שינוי תזונתי מכוון פוריות וכבר נראתה ונשמעה אחרת לגמרי. השאלה של "רוצה לא רוצה" עמדה באוויר כל הזמן.
השאלה – האם הילד המיוחל הוא משהו שאני באמת רוצה או שכל הלחצים של בני המשפחה, החברות, והפחד להיות לבד הוא משמעותי בהחלטה ולמעשה מכבש הלחצים לא נובע מרצון אישי?. רינת המשיכה להתחבט בשאלה ותוך כדי הקשבה לעצמה גם התבהרה התשובה – אני רוצה ילד בלי קשר לסביבה וללחץ החברתי.
מכאן הכול זרם בטבעיות והחיים של רינת נראו אחרת, גם כשחזרה להמשך טיפולי פוריות . ההיריון המיוחל לא איחר להגיע וכבר בIVF השני רינת הייתה בהריון. מבחינתה הכול נראה שונה וברור מאז השלימה נפשית עם החלטתה.